תוכנית הפעולה ליונקים ימיים בישראל

תכנית הפעולה ליונקים ימיים בישראל הושלמה! התכנית המלאה, שכתובה כרגע בשפה באנגלית, תתורגם בעתיד גם לעברית ותעלה בצורת אתר אינטרנט ייעודי. תקציר בעברית מובא להלן בדף זה. אתם יכולים גם לקרא את התכנית המלאה באנגלית (גרסה רגילה 5MB, או גרסה עם תוכן עניינים וקישורים פעילים 14MB).

תכנית פעולה ליונקים ימיים בישראל, 2017-2022 – תקציר

ישראל יושבת לחופיהם של שני ימים: החוף הים תיכוני המשתרע לאורך כ 180 ק"מ וגובל בכ-26,000 קמ"ר של מים ריבוניים וכלכליים וים סוף, בו נוגעת ישראל ברצועת חוף באורך 14 ק"מ בחלקו הצפוני ביותר של מפרץ אילת. למרות חלקם היחסי הקטן של שטחים ימיים אלו, מצוי בהם מגוון ניכר וחשוב של יונקים ימיים הכולל את רוב מיני הליוויתנאים  הידועים בים התיכון וחלק נכבד מאלו של ים סוף. מלבד הליוויתנאים, כוללת חברת היונקים הימיים בישראל גם נציג אחד נדיר ממשפחת כלבי הים (Phocidae), כלב ים נזירי ים-תיכוני ונציג נוסף מסדרת התחשאים (Sirenia), תחש המשכן שפקד בעבר את חוף אילת ועדיין קיים ככל הנראה במפרץ אילת.

בניגוד למגוון המרשים של היונקים הימיים במימי ישראל ולחשיבותם בסביבה הימית, הם אינם נזכרים באופן עקבי במסמכים רשמיים כחלק מהרכב החי המקומי. זאת למרות שישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות וחוקקה חוקים מחמירים להגנת החי והצומח ועל כן מחויבת באופן רשמי לשימור הסביבה הימית על מגוון יונקיה. כל מיני היונקים הימיים מוגנים תחת החוק הישראלי, אולם מעט מאוד נעשה במטרה למנוע/לצמצם פגיעה עקיפה בהם ועל כן נדרשת פעילות שימור ממוקדת במטרה למנוע את הידלדלות חברת היונקים הימיים.

תכנית הפעולה ליונקים ימיים בישראל נכתבה ע"י ד"ר ג'יובאני ביארצי – Giovani Bearzi (ארגון Dolphin biology & conservation), בשיתוף עם חוקרי מחמל"י (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) כיועצים מקומיים.

התכנית מקבצת מידע קיים בתחום מחקר היונקים הימיים בארץ ובים התיכון והאיומים עליהם וממליצה על פעולות בתחום החוק, מנהל, מחקר, חינוך והעלאת המודעות (מפורטות בפרק 3 של התכנית)  עם מספר מטרות:

  1. לשפר את ניהול הפעילות האנושית אשר ידוע כי פוגעת או עשויה לפגוע ביונקים ימיים ולייצר מידע מדעי שיתמוך ויוביל תהליך כזה.
  2. להעלות את המודעות לחשיבות חברת היונקים הימיים בקבלת החלטות בתחומי הממשק והחקיקה.
  3. להעלות את המודעות הציבורית והממסדית לצורך בהגנה ארוכת טווח על היונקים הימיים וסביבה ימית בריאה, לעומת אינטרסים כלכליים קצרי טווח.
  4. שימור אזורים חשובים ליונקים ימיים, כולל בתי גידול ומקורות מזון.
  5. פיתוח ותמיכה ברשת מומחים ויצירת מסגרת חברתית וכלכלית הנחוצה להשגת היעדים המצוינים מעלה לשימור היונקים הימיים.

על פי התכנית, שנת 2017 מיועדת להכנה והשנים 2018 – 2022 להטמעת התכנית בממשק הפעילות הימית בישראל.

בשנים האחרונות, עם התפתחות ענף התפלת מי-הים ומציאת מצבורי הגז בשטחי המים הכלכליים של ישראל, החלה התעוררות לאומית בישראל בנוגע לחשיבות הסביבה הימית ולמשאביה ומשרדי ממשלה ומוסדות מחקר שונים הובילו תכניות אסטרטגיות לתכנון וניהול בר-קיימא של המרחב הימי. במקביל נאספו נתוני-שטח רבים ע"י מדענים ישראלים ואחרים על נוכחות יונקים ימיים באגן הלבנט, התנהגותם והאקולוגיה שלהם. תהליכים אלו, ביחד עם ההערכה הציבורית והמודעות לחשיבות שימור המגוון הימי אשר היונקים הימיים הם 'מיני הדגל' שלו, מהווים בסיס עכשווי יציב לתחילתה של הכרה לאומית רשמית בחשיבות היונקים הימיים אשר תגובה בפעילות שימור מוגברת ובמקביל, במאמצי מחקר אינטנסיביים יותר.

חשוב לציין כי ישראל היא מהמדינות הבודדות שעדיין אינה חתומה על אמנת ACCOBAMS (אמנה הפועלת לשימור ליוויתנאים בים התיכון ובים השחור). אימוץ רשמי של תכנית הפעולה הלאומית לשימור היונקים הימיים יבהיר לכל, שאי החתימה אינה מטעמים הקשורים לתוכן ומהות אלא משיקולים ואילוצים גיאופוליטיים.

סביבה ימית בריאה יכולה לתרום למוניטין הבינלאומי של ישראל, כאומה המודעת לחשיבות ההגנה על מורשתה הטבעית ואף להוות ענף כלכלי של תיירות אקולוגית. פעולות מבוססות מדע, המבוססות על עקרון הזהירות, יכולות לקבוע סטנדרטים גבוהים של ממשק שימור ימי, אשר יכול להוות מודל אזורי להגנת יונקים ימיים ולהניע מאמצי שימור ימיים נרחבים.