יחסי גומלין עם מכמורתנים

מכמורתן

כאמור, המין הנפוץ בחופנו הים תיכוני, הדולפינן, נראה תדיר בקשר עם ספינות מכמורת. חלק מהדולפינים נצפים בסביבה הכללית של הספינה, ללא קשר נסיבתי ברור, חלק (יתכן שאותם פרטים, שהיו קודם בסביבה ב"עמדת המתנה") נצפים כשהם מגיעים/קרבים אל המכמורתן בשלב העלאת שק הרשת אל הסיפון ושוהים (בחברת שחפים) עד שלב השלכת הפחת קישור לתמונות וחלק נצפים בשלב הגרירה כשהם עוקבים, לפעמים במשך שעות, כ-300-500 מ' מאחורי הספינה (מיקום פי הרשת), ומדי פעם צוללים למספר דקות. זוהי התנהגות משוערת של טריפת דגים השוחים (במהירות ובמסלול קבועים) לפני מפתח הרשת, או חלקי דגים הבולטים החוצה דרך עיני הרשת, או אולי אף דגים שכבר נלכדו בתוכה.

טריפה מפנים הרשת (ויתכן גם בפתחה) מסוכנת ולראיה, מדי פעם הרשת מועלת כשבתוכה דולפין לכוד טבוע. לעיתים נמצא דולפין טבוע כשהוא מסובך בחבל האבטחה של הרשת. חלק מהלכודים מושלכים (עם או ללא דווח) חזרה לים ושוקעים או נפלטים לחוף, היכן שלא תמיד הם מזוהים כנפגעי לכידה. במידה והם נמסרים על ידי צוות הספינה לידי חוקרי מחמל"י, הם מטופלים כמו החפה טרייה. ניתוח הלכידות מראה שהמעורבות היא של שני הזוויגים ושל חתך רחב של גילאים, להוציא גורים קישור לטבלא. לעומת זאת, אם מסתכלים על התפלגות הגילאים בתמותה הכללית של דולפיננים (החפות ולכידות), כי אז יתכן שניתן להסביר את התמותה הגבוהה יחסית בקבוצת הגילאים 2-5 (שאינה צפויה בהתפלגות תמותה טבעית) כלכידה (והשלכה לים) של פרטים צעירים שכבר לא בלוויית האם ועדיין לא מנוסים בטריפה בסביבת הרשת קישור לטבלה.

המחקר מתייחס לשאלות הבאות, בחלקן:

  1. האם הקשר מבטא אחת ממגוון שיטות הטרף של פרטים באוכלוסייה, או שהוא הופך להיות כורח המציאות בשל דלדול הדרגתי בטרף הרגיל (לא מעט בגלל הרס מתמשך של הביטט הקרקעית ע"י המכמורתנים עצמם)? ובהקשר לכך:
  2. האם כלל האוכלוסייה מעורבת בקשר, או שזוהי התמחות (המועברת מאמהות לגוריהן) של חלק מהאוכלוסייה?
  3. הניתן לתעד בצילום תת-מימי את התנהגות הטריפה וללמוד ממנה על דרכים למניעת/הפחתת הלכידה הלא-מכוונת מבלי לפגוע בשלל, למשל ע"י חסימת הפתח ברשת עם עיניים מאוד גדולות?
  4. הניתן ליצור מודלים כמותיים המבטאים את התחרות בין שני טורפי העל, הדולפינים והדייגים, על משאבי הים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *