מגמות בזמן ברמות מזהמים ברקמות לוויתנאים בישראל

שהם-פרידר, א.1, יופה, א.2, קרס, נ.1

1 חקר ימים ואגמים לישראל, 2 המכון הגיאולוגי

לוויתנאים (דולפינים ולווייתנים), טורפי על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, הם בעלי יכולת מוגבלת לפרק ולהפריש מתכות כבדות ומזהמים אורגניים. הם קולטים את המזהמים בעיקר דרך מזונם וצוברים אותם לרמות גבוהות במהלך חייהם וכך נחשפים להשפעותיהם הפתולוגיות. צבירת המתכות יכולה להיות טבעית או תוצאה של זיהום סביבתי. ריכוזי המתכות ברקמות החיה היא פונקציה של גיל, מצב פיזיולוגי, מקורות המזון, הדינמיקה הטוקסיקולוגית של המתכת ועוד. למתכות שונות בריכוזים מוגברים יש מגוון רחב של השפעות טוקסיות החל מפגיעות נוירולוגיות (כספית) דרך עיכוב אנזימים ואנמיה (עופרת) ועד פגיעה כלל-מערכתית (קדמיום).

דולפין מהמין סטנלה פסוסה (Stenella coeruleoalba (Sc); Striped dolphin ) הוא המין השני הנפוץ בחופי הים התיכון של ישראל, לאחר הדולפינן המצוי ( Tursiops truncatus (Tt); bottlenose dolphin). המתכות כספית, קדמיום, נחושת, מנגן, אבץ, ניקל, ברזל וסלניום, נבדקו ברקמות שונות (שריר, כבד, כליה, שומן) של שבעה פרטים של סטנלה פסוסה, שנמצאו מתים לאורך חופי ישראל בין השנים 2006-2011.  בהרצאה יוצגו מגמות שינוי בזמן בריכוזי המתכות עבור מין זה, תוך השוואה לתוצאות שהתקבלו לפני כעשר שנים בשישה פרטים מהשנים 1994-2001 (Roditi-Elasar et al., 2003), וכן השוואה לריכוזי המתכות במין זה מאזורים אחרים בעולם. כמו כן יוצגו דפוסי פיזור המתכות ברקמות השונות וצבירה ביולוגית, מנגנון הדה-טוקסיפיקציה של כספית ע"י סלניום, וסקירה קצרה של בדיקות מזהמים ומגמות בזמן במיני לוויתנאים אחרים שהוחפו/נלכדו בישראל בין השנים 2002-2009.

חזרה לתכנית הכנס

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *