תחש המשכן

(Dugong dugon)

תחש המשכן. צילום: בועז סמוראי

צילום: בועז סמוראי

כדאי לדעת: למרות שתחש המשכן מעולם לא תועד בחופי ישראל, שלדים של היונק הימי יוצא הדופן נמצאו בתל אביב בשנות ה-80 של המאה ה-20. תחש המשכן משתייך למשפחת הריטינות שבסדרת התחשאים, ומבחינה גנטית נחשב קרוב יותר לפילים מאשר לדולפינים. למעשה, הוא נחשב כקרוב של פרת הים (Manatees). מין זה חי לרוב בקרבת חופי הים הטרופיים – מהים האדום ועד לחופי הודו ותאילנד.

סכנות עיקריות: האויב הטבעי העיקרי הוא הכריש. ישנן עדויות רבות למלחמות עקובות מדם בין להקות תחשי משכן לבין כרישים. למרות שמדובר ביונק ימי פסיבי, כשהוא צריך – הוא בהחלט יודע להילחם על הטריטוריה שלו.

מזון: תחש המשכן הוא אוכל עשב ימי, וניזון מעשבי הים, מאצות וסרטנים שונים, לרוב בעומקים של 1-5 מטרים. זמני האכילה קשורים ככל הנראה בזמני הגאות והשפל.

רבייה: הרבייה מתרחשת במהלך השנה כולה. אורך ההיריון אינו ידוע בוודאות, אך מוערך בכשנה. לרוב ההמלטה היא של גור אחד, ומתרחשת במים רדודים. גודל הגורים 120-100 סנטימטר ומשקלם 35-20 קילוגרם. הגור ניזון מחלב אמו במשך כ-18 חודשים, אך מסוגל לעכל עשב כבר מגיל שלושה חודשים. עד גיל שנה הוא נשאר צמוד לאמו. לרוב, בגיל 9-10 מגיע תחש המשכן לבגרות מינית, אך לעתים היא עשויה להתעכב עד לגיל 15.

תוחלת חיים: כ-70 שנה.

סימנים מזהים בים: בלידתו, צבעו של תחש המשכן הוא קרמי וחיוור. עם הזמן צבעו מתכהה עד לקבלת גון אפור-ציפחה, בשני צדי גופו. עורו עבה, קשה וחלק ושיערו קצרצר ודליל. באזור אפו ופיו מפוזרים זיפים, המסייעים במציאת המזון (ראייתו של תחש המשכן חלשה מאוד). גפיו הקדמיות הן למעשה סנפירים, שאורכם 35–45 סנטימטר, ומשמשים לתנועה (איטית במיוחד). ראשו מעוגל, עיניו קטנות וחוטמו גדול וחסר עצמות. מין זה אינו יכול לעצור נשימתו במים לאורך זמן, וחייב לעלות לפני המים מדי 1-3 דקות.

סימנים מזהים ביבשה: משקלו של פרט בוגר נע בין 200 ל-400 קילוגרם, ואורכו בין 2.4 ל-4 מטרים. לעתים הנקבות גדולות מעט מהזכרים. לשפה התחתונה ולחיך ריפוד מגן מקורנן שמסייע בתפיסת עשבים. לתחש המשכן 14-10 שיניים. אצל זכרים ונקבות בוגרים מופיעים לעתים חטים קטנים בגיל 15-12. אצל הנקבה החטים אינם יוצאים מהחיך כמו אצל הזכר, ולכן מעריכים כי הם משמשים כאמצעי הבדלה נוסף בין המינים. קופסת המוח קטנה, עצמות השלד צפופות וחזקות. למרות האופן שבו הוא ניזון, לתחש המשכן מערכת עיכול וקיבה פשוטות יחסית.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
סגירת תפריט
<
×

נתקלת ביונק ימי במצוקה?

לצערנו, אירוע החפה אינו מחזה מאוד נדיר באזורנו, וכבר קרו מקרים בהם אף נתקלנו בלווייתן שנקלע לאזורנו.

אז, מה עושים עכשיו?

  1. יש להזעיק אותנו באחד ממספרי הטלפון הבאים:
    עוז גופמן – 050-6241663
    ניר הדר – 054-4765655
  2. במקרה של החפה -עלייה אל החוף- של יונק ימי: קודם כל, יש להרחיק סקרנים. אם הוא חי, אין לנסות להחזירו אל המים! יש להרטיב את גופו במי ים כדי למנוע מעורו להתייבש ולכסותו במגבות רטובות. יש להרחיק מגופו חול (ולהגן עליו מרוח) וכן למנוע כניסת מים לאזור פתח הנשימה שלו, שנמצא בגבו.
  3. חשוב לצלם את החיה ולשלוח לנו את תמונתה.
  4. יש לשלוח מספר טלפון שבו ניתן להשיג אתכם.

אנחנו מודים לך מאוד על הדיווח! נהיה בקשר בקרוב

לשיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הצטרפו לקבלת עדכונים

דילוג לתוכן